• Vero

"משחקי הדיונון" גרסת העצמאים


יצא לי בימים האחרונים לחוות דברים בעסק שגרמו לי לחשוב על התנהלות בעלי עסקים אחד כלפי השני. שמתי לב שיש עסקים שעובדים עם עצמאיים ושוכחים שהם עצמאיים, כלומר ברגע שהם עובדים איתך אז אתה צריך לגרום להם להרגיש כאילו הם הלקוח היחיד שלך, גם אם אתה עובד עימם רק שעה ביום וגם לשנות לך טייטלים ותפקידים בהתאם למצב רוחם.


הגדרות תפקיד והאם זה שווה את זה

מאז שהחל עידן הקורונה, בעלי עסקים רבים שינוי כיוון, הרחיבו את הגדרות השרות שלהם כי נכנסו לקשיים ופחד. בתור בעל עסק, אין לנו באמת אפשרות להתפנק ולחכות שהעבודה תחזור, צריך לפעול, צריך להיות בעשייה ולהתאים את עצמנו למצב. אבל מה קרה? חלקינו הרחבנו את את סוגי השרות שלנו מדי והתפשרנו על מה שהיה ניתן ולאחר כמה זמן אומנם הכנסנו כמה שקלים לכיס אך התחלנו להתמרמר.

"זה זמני" אנחנו אומרים לעצמנו. אך מה שנעשה זמני, כנראה יהפוך לקבוע עם הבעלי עסקים איתם אנו עובדים, כי כבר עשינו אז למה שלא נעשה שוב? אז חשוב:

* להגדיר מראש, גם ללקוחות ולעצמנו.

* להבין מה אנו מרגישים שנוכל לבצע בצורה טובה ולהרגיש עם זה טוב.

* להבין מה צורך השוק ולראות איך אני מתאים את עצמי לזה בהתאם לכישוריי.


השרדות

כשהייתי קטנה, בערך מגיל 10 כזה, חיפשתי איך לעשות כסף. פעם זה היה למכור סוכריות שאבא שלי קיבל בעבודה, הכנסתי את כולן לסל וירדתי למטה למכור אותן. אחרי זה היו מכירות פרחים מדלת לדלת, משלוחי פרחים ואפילו ביקשתי לנסות לשטוף רצפה בבניין באזור הגיל 11, אבל הייתי ממש גרועה ופיטרו אותי לאחר הפעם הראשונה.

אני זוכרת בתקופה ההיא שחיפשו מישהו שיוציא את הסרפדים בגינה של הבניין, שילמו על כך 50 שקלים וזה באמת היה סכום כסף גדול בזמנו. בקשתי לעשות את זה, אבי ז"ל הביא מעדרים ממקום עבודתו והתחלנו לעבוד כמה שעות טובות. אני זוכרת בעיקר את החום והשלפוחיות בידיים. אחרי שסיימנו, קראנו לועד הבית כדי שתבדוק, הכל היה תקין והיא אמרה לי לעלות לקחת את התשלום. היא העניקה לי את החמישים שקלים בזמן שאני יושבת על הספה היפה שלה עם כוס מיץ קריר ועד היום אני זוכרת את המשפט אותו אמרה: "עכשיו את יכולה להזמין את כולנו למסעדה!" כן, זה בדיוק מה שאעשה. מן הסתם הכסף הלך למשהו שימושי ומשפחתי. לא הייתה לנו פריבילגיה בזמנו של מסעדות, ונכון שהכל פורח ויפה כיום אבל הזכרון הזה עדיין שם, הוא ועוד רבים, על השרדות ורצון לעשות מה שאפשר בשביל לעשות קצת כסף ולחיות בטוב.


אבל אני לא עושה את זה

נחזור לעניין הלקוחות.

אני אדם שתמיד היה לו קשה להגיד "לא". אני רוצה לרצות ולעשות עבודה טובה ולפעמים מתקשה בלסרב. השמועה אומרת שיש עוד רבים כמוני. לאחרונה למדתי יותר ויותר לעשות זאת אבל עדיין זה מציק לי כשאני צריכה להוציא את המילה הזו מהפה. אני גם שונאת מכירות ושיחות מיותרות, זה מוציא לי את הקישקע ואני מוצאת את עצמי מזיעה ומרוקנת לאחר שיחות כאלה.

העניין הוא שיש אנשים רבים שהצליחו בעסק כי היה להם מזל, או כי הם יודעים למכור, כי הם יכולים למכור כל דבר וכשאתה עובד מולם, הם קובעים את הכללים ולפעמים אתה מוצא את עצמך מפרפר בשביל עסק של מישהו אחר במקום לתת את השרות, לעשות עבודה טובה ולפתח את שלך. פה נכנס עניין הבטחון מול הפחד. פחד הישרדות, זה משהו שצריך לדעת להשקיט אותו מדי פעם ולזכור מה אנחנו מביאים לשולחן. ללמוד להתפתח, להיות בעשייה ולראות איך אנחנו כבעל עסק מגיעים ליציבות כלכלית וסיפוק עצמי, כי לזה אין מחיר.





87 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול