איילת הלוחשת לסירים

צילום: פזית עוז "סטודיו BARE"

אחד החברים שלי בפייסבוק, פנה אלי ואמרת שאני חייבת להכיר את איילת והבישול שלה, הוא מאוד אוהב את האוכל שלה והמליץ עליה רבות, וכך הכרנו. אז עכשיו קצת על איילת זהבי הנפלאה AKA "הלוחשת לסירים":

תספרי קצת על עצמך איך הגעת לתחום הקולינריה?

תמיד אהבתי אוכל, אנשים ולארח. בסביבות גיל עשרים פתחתי (במקביל לעבודה כגרפיקאית בבנק הפועלים) קייטרינג קטן שהתארח אצל אנשים בבית וערך אירועים משפחתיים קטנים עד מאה איש. הקייטרינג הצליח מאוד מפה לאוזן, אבל אז התחתנתי ונולדה לי הבת הראשונה והשילוב בין שתי העבודות נהיה קשה ונאלצתי לוותר על המטבח. בינתיים בין לבין למדתי קונדיטוריה אצל "אסטלה" ולאחר מספר שנים עזבתי את הגרפיקה ועבדתי בתור קונדיטורית בבית קפה קטן בקיבוץ עינת בו אני גרה. החלטתי לאחר שלוש שנים שאני רוצה מקום משלי ולאחר שלוש שנים פתחתי את המקום שלי "הלוחשת לסירים קיבוץ עינת". מקום מפגש לאוכל של בית הכי קרוב לאמא שאפשר. 

ממה המנות שלך מושפעות?

למדתי בישול גורמה בבית ספר "בישולים" בשילוב לימודי קונדיטוריה, בתקופה הזאת גם למדתי מכל שף שהגיע מחו"ל, כדי לשאוב כמה שיותר מידע. אבל האמת היא שאני מבשלת מזיכרונות ורגשות, הבישולים שלי ושל הצוות שלי הם ללא מתכונים כתובים, אנחנו מבשלים את מה שהיום והמצב רוח מביא, לפי תפריט כללי שקבענו בתחילת השבוע, שיכול להשתנות... מבשלים מירקות העונה שבאים מחקלאים ישראלים ושאר חומרי הגלם באים מספקים ישראלים קטנים. אני אוהבת לבשל ממה שיש, זה מעיף את היצירתיות שלי ומאפשר לי לא להשתעמם מהיום יום. כמונו גם הלקוחות שלנו אוהבים את תחושת ההפתעה והשינוי ונהנים מאוכל מגוון ומפתיע בכל פעם. 

מה המנה האהובה עליך מכל מה שאת מכינה?

אני אוהבת להכין תבשילי ירקות בעיקר בקארי. היכולת להוציא מירקות מנה כ"כ מרגשת, מעיפה אותי הרבה יותר מכל חומר גלם אחר, אבל בנוסף אני גם מאוד אוהבת להתעסק בבצק, למדתי שני קורסים ב"בישולים" אצל ה mof paskal teper שם הבנתי את משמעות המילה סבלנות דרך העבודה בבצק. 

איזו מוזיקה את שומעת בזמן בישול?

אחד הדברים המשמעותיים עבורי הוא להקשיב למוזיקה בזמן שאני מבשלת, אני מאמינה שהתדר של המוזיקה חודר לאוכל. המוזיקה שאני אוהבת מגוונת מאביתר בנאי, לאונארד כהן, אדל, קולדפליי, חוה אלברשטיין, בלאקן ביט בוקס, שי צברי, יוריטמיקס ועוד מלא. 

צילום: חיים יוסף

האם יש לך דמות לה היית רוצה לבשל ולהגיש מנה שהכנת? איזו מנה תגישי?

הייתי רוצה לבשל לדאלי למה, הייתי מבשלת לו תבשיל ירקות בקארי עם מג'דרה ובייגלה ירושלמי לנגב את הרוטב. 

האם יש לך מישהו שהשפיע עליך ברמה הקולינרית? מעין מוזה?

כשאני מקשיבה לאינטואיציה שלי קורים לי דברים מופלאים, מצאתי את עצמי שותפה עם קונדיטורית ליאור משיח לנסיעה למקסיקו לעיר טולום, לחוות ארוחת ערב חד פעמית של René Redzepi ממסעדת נומה בקופנהגן, שהוא היום אולי השף הטוב ביותר בעולם. טסתי חצי עולם עם משהיא שלא הכרתי באמת, כדי להכיר ולאכול את האוכל של רנה, שרחוק אלף שנות אור. גיליתי שהחלק שהכי נהנתי ממנו בכל הארוחה, הוא לצפות בהערכה ובעבודה המדהימה של השף והצוות יחד. זה מילא אותי בהשראה והבנה מדהימה איך מנהל צוות צריך להתנהל לצוות שלו, כמה כבוד והנהגה שקטה היא הדרך להוביל צוות. היום אני שואפת להגיע עם הצוות שלי לאותה תחושה. חלום שלי שהלקוחות שלי ייסעו חצי מדינה כדי להתרגש ולטעום את האוכל שלנו. 

אם לא היית בתחום הקולינרי, מה לדעתך היית?

מלווה אנשים בתהליך חייהם ברגעים שהם מרגישים תקועים וזקוקים לפנס שיאיר להם את הדרך. למדתי שנים את תחום הריפוי והטיפול, מרייקי לאורטופדיה ריגשית, עיסוי רקמות עמוק, טיפול דרך קרמיקה, ריפוי באמצעות מוזיקה, ריברסינג. 

צילום: נימרוד כהן, סטודיו "Nimco design"

צילום: שרון אונגר, סטודיו "שרונה"

מה החלום הקולינרי שלך?

לאפשר לאנשים להבין שאוכל הופך משמעותי הרבה יותר, מזין יותר, ואפילו מרפא שהוא מבושל ע"י א.נשים שאנחנו אוהבים ומחוברים אליהם. חוויה קולינרית משמעותית משלבת בין חומרי הגלם איכותיים שבאו מחקלאים וספקים קטנים שעובדים בשדה, במרעה ובחווה לבין בשלנים שאוהבים ומחוברים למקצוע וכל חלומם הוא לראות אנשים נהנים וניזונים מהאוכל שלהם. 

כיצד הקורונה השפיעה על העסק שלך?

אין ספק שזאת תקופה מאתגרת שהצריכה ממני ומהצוות שלי הרבה גמישות, יצירתיות, אחדות ומסירות. שינינו את שיטת המכירה שלנו, פתחנו לינק להזמנות והתחברנו לחברת שליחויות קטנה. הלקוחות שקנו מאיתנו לפני הקורונה מכירים אותנו באופן אישי ורגילים להזמין המשיכו לרכוש. לקוחות חדשים נהנו ממקום בייתי נקי וקטן שנתן להם אוכל בייתי הכי קרוב לאמא שאפשר, במשלוח עד הבית וחיבוק מרחוק. הלוחשת לסירים נשארה יציבה ופתוחה אורך כל התקופה, "אם עברנו את פרעה נעבור גם את זה..." 

מה התוכנית כיום ואיפה ניתן לאכול את המנות שלך?

אני ממשיכה להגיש את האוכל שלי ב"לוחשת לסירים בקיבוץ עינת". מתחם קטן לאירועי מוזיקה, הרצאות, וסדנאות יצירה אינטימיים בחלל המסעדה, חולמת על שוק איכרים פעם בחודש בדשא הצמוד למסעדה, ספר בישול שמשלב בין אוכל לתובנות והמחשבות שלי והיד עוד נטויה, יש עוד הרבה חלומות במגירה...